תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות קשורות להיארעות מוגברת של כשל כלייתי חריף. הקשר של תרופות אלו לתסמונת נפרוטית לא נחקר באופן נרחב. המחקר הנוכחי שאף להעריך את הסיכון לפיתוח תסמונת נפרוטית בעת השימוש בתרופות אלו.
עוד בעניין דומה
מחקר של מקרים מותאמים לביקורות בוצע בקרב מטופלי רפואה ראשונית באנגליה. המקרים היו מטופלים עם אבחנה ראשונה של תסמונת נפרוטית וקבוצת הביקורת היו מטופלים ללא תסמונת זו. החשיפה לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות סווגה בתור שימוש בהווה (בעת האבחנה או הכניסה למחקר), שימוש לאחרונה או שימוש בעבר. יחס הסיכוי (OR) ורווחים ברי סמך 95% חושבו בעזרת רגרסיה לוגיסטית
במחקר נכללו 2,620 מקרים ו-10,454 ביקורות. בהשוואה למטופלים שלא השתמשו בתרופה זו, השימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות, שימוש של 15-28 ימים ושימוש של יותר מ-28 ימים בתרופות נוגדות דלקת היה קשור בסיכון מוגבר לפתח תסמונת נפרוטית. יחס הסיכויים המתוקנן 1.34, רווח בר-סמך 95%: 1.06-1.70 ו-1.42 עם רווח בר-סמך של 0.79-2.55, בהתאמה.
בנוסף, שימוש לאחרונה (הפסקה בחודש עד חודשיים שטרם האבחנה – יחס סיכויים 1.55, 1.11-2.15) ושימוש בעבר (הפסקת שימוש בין חודשיים לשנתיים, יחס סיכויים 1.24, 1.07-1.43) היו קשורים בסיכון מוגבר לתסמונת נפרוטית אך לא שימוש במשך של פחות מ-15 ימים לפני המחקר (יחס סיכויים 0.78, 0.46-1.31) או שימוש בעבר (הפסקת השימוש לפני יותר משנתיים, יחס סיכויים 0.96, 0.85-1.09).
גם שימוש עבר במעכבי COX2 (הפסקה בין 2-24 חודשים, יחס סיכויים 1.24, 0.98-1.58) היה קשור בעלייה בסיכון.
קיבוץ המידע לפי מרכיב כימי הדגים שחומצה אצטית ונגזרות חומצה פרופיונית היו קשורות בסיכון מוגבר לתסמונת נפרוטית.
לסיכום, השימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידליים היה קשור בסיכון מוגבר לתסמונת נפרוטית לאחר שימוש של שבועיים, כמו כן גם בעת חשיפה של עד שנתיים לפני האבחנה. ניתן לשייך את הסיכון המוגבר בעיקר לתרופות המכילות חומצה אצטית ונגזרות חומצה פרופיונית.
מקור:
Bakhriansyah M et al (2019). CJASN September 2019, 14 (9) 1355-1362;